div.wpforms-container-full .wpforms-form .wpforms-page-indicator.connector .wpforms-page-indicator-page { float: right; text-align: center; font-size: 16px; line-height: 1.2; }
מאמרים מאת הרב יוסף שמואלי

הרב יוסף שמואלי מתוך מאמרי המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת ויגש תש”פ

חס”ה לשבת קודש = (חידוש סיפור הלכה)

פרשת ויגש- ה’תש”פ

♦חידוש:♦
“וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי” (מו, ל)
מה פשר דברי יעקב “אמותה הפעם”?
פירש השל”ה הק’: הנה כתב האריז”ל על הפסוק (לעיל מב, לו) “עלי היו כולנה” כי יעקב אבינו חשש שמאחר שיוסף איננו הוא יצטרך לשוב ולבוא לעולם בגלגול כדי להקים י”ב שבטים.

לכן עתה, לאחר שראה את יוסף חי ועומד בצדקו ובטהרתו, למרות היותו במקום טומאה בארץ מצרים, אמר: “אמותה הפעם”, ולא אצטרך לשוב בגלגול ולמות פעם נוספת, כי הרי כבר קמו כעת י”ב שבטים.

♦סיפור:♦
“וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת” (מה, כח)
שמעתי בשם הגאון רבי יוסף כהנמן זצ”ל, בשם חמיו הגאון מוילקומיר זצ”ל דבעת שנפטרה זוגתו של “החתם סופר” בתו של רבי עקיבא איגר לא ספרו הדבר לאביה רבי עקיבא איגר, וארע שרבי עקיבא איגר נזדמן סמוך לפרשבורג והודיע שרצונו לשבות השבת בבית “החתם סופר” שלא ראו זה את זה שנים הרבה, והחתם סופר לא ידע היאך לנהוג שכבר נשא אשה אחרת, והתייעץ עם אשתו והיא מצדה היתה מוכנה לעזוב הבית לשבת, אבל “החתם סופר” התישב בדעתו ואמר שתשאר בבית. 

בערב שבת הגיע רבי עקיבא איגר לבית “החתם סופר” ומסרו לו שהחתם סופר נמצא בבית דין, הלך לשם ומיד שאל אותו “החתם סופר” בענין גט שהגיע לפניו, ודנו ופלפלו עד סמוך לכניסת השבת, ואחרי רחיצה וטבילה קיבלו השבת, ובסעודה המשיכו ופלפלו עוד, ושקועים היו בדברי תורה כל השבת ומיד לאחר הבדלה פנה רבי עקיבא איגר ללכת ואמר שאין לו פנאי אפילו לדבר עם בתו ורק מבקש למסור לה דרישת שלום. וכשנתבונן בדבר נראה קדושת רבותינו אדירי התורה, שדברי תורה משכחים כל עניני העולם הזה וכל חייהם ורצונם רק לעמול בתורה.
זה שמצינו אצל יעקב אבינו שלא ראה את יוסף בנו יותר מעשרים שנה, וחשב שבנו נהרג, ועתה כשראהו אפילו לא שאל לשלומו אלא קרא קריאת שמע, שכל מטרתו יחוד ה’.

♦הלכה♦
הלכות עשרה בטבת
א. ביום שלישי הקרוב חל צום עשרה בטבת. כולם חייבים בתענית זו ואסור לפרוץ גדר. ואפילו מי שעל ידי כך יתבטל מלימודו, או מלמדי תינוקות. וכל שכן אנשים שעובדים וטוענים שחשים כאבי ראש וצמא וכיוצא בזה. וכל המצטער על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיהו סו, י) “שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה”.

ב. הרוצה לקום קודם עלות השחר (5:24 לאופק ירושלים) בשביל לאכול ולשתות, יתנה קודם שישן שדעתו לחזור ולאכול. [ואמנם לדעת הזוה”ק אין לאכול אחר שישן שנת קבע בלילה על מטתו!]

ג. בצום יתן אל לבו על גלות השכינה וגלות ישראל ורוב הצרות והפורענויות מאז חרבן בית המקדש, שאין יום שאין קללתו מרובה מחבירו ר”ל, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים.

ד. כל חולה שחלוש וחש בגופו, אע”פ שאין בו סכנה, פטור מהתעניות, שבמקום חולי לא גזרו רבנן. וכן מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות, ומעוברת היינו בכל ימי עיבורה, משנתברר שהיא מעוברת, ואפילו תוך ארבעים יום, לפי שבתחילת ימי עיבורה העובר חלוש ביותר ועינוי קל יכול להזיקו ומסכן גם לאמו.


מוגש: ע”י ראש כולל “נהר שלום” הרה”ג ר’ יוסף שמואלי שליט”א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת השבוע.

בברכת שבת שלום

מישיבת המקובלים “נהר שלום” בירושלים 02-6222-560

⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡

המעוניינים לקבל את הקבצים של פרשת השבוע במקום קישורים אפשר לשלוח בקשה במייל m6222560@gmail.com

לרשימת תפוצה ב-WhatsApp לשלוח את המילה “חסה” למספר: 052-3325778
או לחץ באייקון הבא 👇👇:

כתבות קשורות

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות
Close
Close