מאמרים מאת הרב יוסף שמואלי

הרב יוסף שמואלי מתוך מאמרי המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת חוקת תש”פ

חס”ה לשבת קודש = (חידוש סיפור הלכה)

פרשת חוקת – ה’תש”פ

♦️חידוש:♦️
“עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס” (כא, ח)
כתב רבנו הגר”ח מוואלוז’ין: ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו, ולא יעשו רושם כלל, כשהאדם קובע בלבו לאמר, הלא ה’ הוא האלהים האמיתי ואין עוד מלבדו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח או רצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב”ה, כן יספיק בידו הוא יתברך, שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם.



וזהו ענין עשה לך שרף, ואמרו בזמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את לבם היו מתרפאים, רצונו לומר כשהסתכלו כלפי מעלה לנחש השורף והתבוננו כח הרע, עם כל זה בטלוהו מלבם ולא השגיחו על כחו הנורא, ושעבדו לבם באמת לאביהם שבשמים בלבד, היו מתרפאים.

♦️סיפור:♦️
“על כן יאמרו המושלים בואו חשבון…” (כא, כז)
סוחר שכר עגלון להוליכו למקום מסוים, קודם צאתם לדרך ביקש הסוחר מהעגלון שישגיח היטב על סוסו לבל יטה מהדרך, העגלון אמנם הבטיח, אך עד מהרה התברר שלהבטחתו לא היה ערך. כאשר אך יצאו מן העיר נרדם העגלון על מושבו, והסוס המשיך לרוץ ללא השגחה והכוונה, כאשר ראה הסוס חציר ועשבים נטה מן הדרך כדי לאכלם, תוך כדי סטיתו מן הדרך איבדה העגלה את שיווי משקלה והתהפכה, והסוחר נפל מתוכה.
גער הסוחר בעגלון ואמר לו: הרי הזהרתיך להשגיח על בהמתך ואיך זה הנחת אותה לנפשה, ניסה העגלון להצטדק, ואמר: מכיר אני את סוסי כי משכיל הוא ויודע את הדרך היטב, ומעולם לא עלה על דעתי שייטה מן הדרך הישרה, אמר לו הסוחר: שוטה שכמוך, וכי שייך לומר על הסוס שהוא משכיל, יתכן שהוא טוב יותר מבהמות אחרות, אבל סוף סוף בהמה הוא, ואם כן כל זמן שהוא רואה דבר שמגרה אותו, מתגברת עליו התאוה והולך אחריה, לכן היה לך להחזיק היטב במושכות ולא להניח לו ללכת בחופשיות.
הוא הדין, אומר החפץ חיים באשר האדם, כיוון שהוא מורכב מנפש שכלית ומנפש בהמית חייב הוא להשגיח היטב בכל שעה ושעה על הנפש הבהמית שלו ולאחוז במושכות לבל תשתלט עליו, אם אדם מסיח דעתו מעט מיד עושה הנפש הבהמית את שלה, ולוכדת גם את הנפש השכלית ברשתה.

♦️הלכה♦️
מצות מזוזה
א. צריך לקבוע את המזוזה מצד ימין של הנכנס, בצורה אנכית ובתחילת השליש העליון של המשקוף [אם תמדוד את גובה המשקוף ותחלק אותו לשלש, צריך למקם את תחתית המזוזה בתחילת השליש העליון מלמטה למעלה]. ואם הניחה למטה משליש העליון – צריך להסירה ולחזור ולקבוע אותה בתחילת השליש העליון.
ב. מצות מזוזה היא חובת הדר. ולכן אין ראוי לקבוע מזוזה אלא כשמתכונן להכנס מיד לבית, אחר שמכניס לשם חלק מן הרהיטים וכלי המטה, וכיוצא בהם. ולפני שיקבע את המזוזה, יברך, “אקב”ו לקבוע מזוזה”, ומיד יקבענה, שכל המצות צריך לברך עליהן עובר לעשייתן.
ג. חובה על כל אדם לבדוק את מזוזות הבית פעם אחת בכל שלש שנים ומחצה. ובדיקה זאת אינה מחמת חסרות ויתירות וכדומה, כי בדיקה זו נעשית כבר לפני שיקבע את המזוזה. אלא שמא ניטשטש הכתב או נמחק על ידי מים ולחות הכתלים וכדומה, או שמא נגנבה. וכל אדם חייב לקיים דין זה לבדוק את המזוזות.

🔷🔷🔷🔷🔷
מוגש: ע”י ראש כולל ישיבת המקובלים “נהר שלום” הרה”ג ר’ יוסף שמואלי שליט”א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת השבוע.

בברכת שבת שלום

מישיבת המקובלים “נהר שלום” בירושלים 02-6222-560

⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡

המעוניינים לקבל את הקבצים של פרשת השבוע במקום קישורים אפשר לשלוח בקשה במייל m6222560@gmail.com

לרשימת תפוצה ב-WhatsApp לשלוח את המילה “חסה” למספר: 052-3325778
או לחץ באייקון הבא 👇👇:

כתבות קשורות

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות