מאמרים מאת הרב יוסף שמואלי

הרב יוסף שמואלי מתוך מאמרי המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת וישלח התשפ”א

‏‏‏‏

חס”ה (חידוש סיפור הלכה) לשבת פרשת וישלח ה’תשפ”א
 
חידוש
“וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה”(לב, ט)
הרה”ק ה’דברי ישראל’ זי”ע המשיל את ה’יצר הרע’ לגנבים שהיו בימים ההם, היו עומדים כל ה’חברה-גנבים’ ואורבים מחוץ לחנות, ואחד מהם היה נכנס אל החנות וחוטף חפץ אחד ובורח, וכוונתם, כדי שהסוחר ירדוף אחריו ובין כך יכנסו כל ה’חברה-גנבים’ אל החנות ויבוזו כל אשר לו. מה יעשה סוחר פיקח, הרי הוא אומר בלבו ‘יחזיק לו מה שכבר חטף’ ולא יתפתה לרדוף אחריו ולהפסיד את כל רכושו, אלא ישמור את החנות מכאן ולהבא ועי”ז ירוויח ויתמלא ההיזק בכפלי כפליים, עכ”ל. כך היא נמי דרכו של יצר, עיקר מטרתו לבלבל את האדם – להורידו מדרך הישר, מה עושה היצר, מכשיל את האדם בחטא קטן, ומפתהו שכבר ‘חוטא’ הוא, ומשם דרכו מזומנת עד שאול תחתית. ובזה מבאר את הכתוב בפרשתן ‘אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו’, כי זוהי מטרתו, להכות את היהודי, אבל עבודת היהודי ‘והיה המחנה הנשאר לפליטה’ – ישמור עצמו שלא להיאבד לגמרי.
 
“עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר”(לב, ה-ו)
עם לבן הרשע גרתי ותרי”ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש”י)
הנה לכאורה היאך זה יתכן במציאות לחיות עם רשע כלבן, ועם כל זה “תרי”ג מצוות שמרתי” לשמור ולדקדק על כל פרט, וכי לבן הרשע הניח לו לברך, להתפלל וכדו’.
על זה ענה יעקב “ויהי לי שור וחמור”, שלבן שאצלו גרתי, הוא היה בעיני כשור וחמור, ולכך לא הושפעתי ממנו כלל, זה כמו שמעולם לא שמענו על אדם שעבד ברפת 20 שנה שיעשה מוּ מֵה…
והנה אף שאין זה הפשט בפסוק, מ”מ עצם הדבר נכון הוא, שאם האדם יתן איזו חשיבות לרשעים, הרי אז כבר לא יוכל לקיים כל התרי”ג מצוות, וזאת בנוסף לזה שיש איסור לכבד ולהחשיב הרשעים, ורק אם מחשיבם כ”שור וחמור” ופחות מזה, אז יתכן שיהיה מצב כזה של “לא למדתי ממעשיו הרעים”.
 
סיפור
“וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה” (לב, ט)
ראייתו מרחוק של החפץ חיים, כשעלה היטלר יש”ו צורר היהודים לשלטון בגרמניה (בשנת תרצ”ג 1933), פנה אחד מראשי הישיבה בראדין אל ה”חפץ חיים” בשאלה: מה יהיה עתה גורל אחינו בני ישראל, נוכח כוונת הצורר הגרמני להכחיד חס ושלום, את עם ישראל.
השיב ה”חפץ חיים” בקול רם ורועם: מטרה נפשעת זו לא תוגשם לעולם, צוררים רבים קמו עלינו לכלותינו, אך מעולם לא עלה בידיהם לגזור כליה על עמנו בארצות פזורינו, וכבר מרומז על כך בתורה: “והיה המחנה הנשאר לפליטה”.
הבין השואל מתשובת ה”חפץ חיים” שאמנם קרובה הסכנה המרחפת על קהילות ישראל באירופה, והוסיף לשאול: רבנו, באיזה קיבוץ יהודי יקוים בימינו “והיה המחנה הנשאר לפליטה”.
ה”חפץ חיים” הרהר מעט בעיניים עצומות, ואחר כך אמר אף זאת מפורש בהפטרה לפרשת וישלח “ובהר ציון תהיה הפליטה… והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום (וישרפו את בית עשו) ולא יהיה שריד לבית עשו” (עובדיה א. יז ־ יח).
 
הלכה
חנוכה
א. בבית שני גזרו מלכי יון גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יותר ממאתים שנה עד חרבן בית שני.

ב. ימים אלה קדושים מאד כיון שבהם נמסרו סודות התורה למשה רבינו ובפרט שאורות התשובה מאירין עד ימי החנוכה ויורד אור גדול מהבינה העליונה אל הנפשות הפחותים ביותר ולכן ישתדל לעבוד את השי”ת בהתלהבות גדולה.

ג. מצות נר חנוכה “נר איש וביתו” דהיינו שעיקר ההדלקה היא להדליק נר אחד בכל בית. והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין מדליקין בלילה הראשון נר אחד לכל בני הבית, מכאן ואילך מוסיף והולך נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון יהיו שמונה נרות, ואפילו אם בני הבית מרובים לא ידליקו יותר, דכל בני הבית נגררים אחר בעל הבית.
ד. החנוכיה מניחה למעלה משלשה טפחים (היינו 24 סנטימטר) מקרקע הדירה, ומצוה להניחה למטה מעשרה טפחים, ובדיעבד אם הניחה למעלה מעשרה טפחים יצא, ועל פי הסוד טוב להניחה מעט למעלה משבעה טפחים (דהיינו 56 סנטימטר). ואם הניחה למעלה מעשרים אמה לא יצא ידי חובה אף בדיעבד.
ה. זמן הדלקת הנרות הוא בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה. ונוהגים העולם להתפלל תפילת ערבית ואחר כך להדליק נרות חנוכה. ומי שלא התפלל קודם, יכול להדליק ואח”כ להתפלל ערבית. ונמשך זמנה עד שתכלה רגל מן השוק, דהיינו כחצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומ”מ אם לא הדליק בתחילת הלילה, הולך ומדליק כל הלילה כל עוד בני הבית נעורים, ומספיק בשנים שיהיו נעורים. אבל אם בני הבית ישנים, ידליק בלא ברכה.
 
 
מוגש: ע”י הרב יוסף שמואלי שליט”א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על פרשת השבוע

⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡

המעוניינים לקבל את הקבצים של פרשת השבוע במקום קישורים אפשר לשלוח בקשה במייל m6222560@gmail.com

לרשימת תפוצה ב-WhatsApp לשלוח את המילה “חסה” למספר: 052-3325778
או לחץ באייקון הבא 👇👇:

כתבות קשורות

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות