מאמרים מאת הרב יוסף שמואלי

הרב יוסף שמואלי מתוך מאמרי המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א פרשת בשלח התשפ”א

‏‏‏‏חס”ה (חידוש סיפור הלכה ) לשבת פרשת בשל ח ה’תשפ”א
*חידוש *
* שבת שירה*
שבת זו נקראת “שבת שירה” על שם השירה ששרו משה רבנו ועם ישראל כולם כאחד,
ואפילו עוברים במעי אמותיהן הוציאו ראשן והיו שרים ומזמרים לאל עליון, כאשר ראו את
הנס הגדול שלא היה כמוהו של קריעת ים סוף שנחלק לי”ב חלקים, שהוא נס גדול יותר מכל
העשר מכות שהיו במצרים . מנהג ישראל לתת מזון לעופות בשבת זו, יש שרמזו במנהג זה, כי מדרך אכילת הציפור
שבגשתו אל המאכל הריהו מכופף את ראשו, מכניס המאכל ומיד מרים את ראשו כלפי
מעלה, שוב מרכין ראשו וחוזר ומעלהו וחוזר חלילה. ללמדנו, שבענייני פרנסה אף שעלינו
להשתדל מכל מקום נזכור תמיד להרים תיכף ראשינו ועינינו למרום לדעת שסוף דבר הקב”ה
הוא הממציא לנו הפרנסה . ” וַיַרְא יִשְרָאֵל אֶת הַיָד הַגְדֹלָה אֲשֶר עָשָה ה’ בְמִצְרַיִם” (יד, לא )
איתא במדרש שנחשון בן עמינדב קפץ תחילה לים ואחריו קפצו כל השבטים. ולכאורה הוא
פלא מהיכן למדו מידה זו, וכיצד ידעו שאם אדם מוסר נפש, הקב”ה עושה אתו נס, אם לא
נאמר שפשוט מסרו נפש למות. אבל הרי נחשון אמר לקב”ה הגיעו מים עד נפש, היינו
שביקש שהקב”ה יציל אותו כיון שמסר נפשו, וא”כ מהיכן למדו זאת . ונראה לומר, כי בשעה שבתיה בת פרעה ראתה את משה בתיבה על הסוף נאמר “ותשלח
את אמתה” ופירשו חז”ל שנשתרבבה ידה 60 אמה. והיינו שכיון שהיא עשתה מה
שביכולתה, הקב”ה כבר המשיך וגמר. וכל ישראל ידעו מנס זה שהיה, ומשם למדו כשאדם
מוסר נפש על דבר מצוה לכבוד הקב”ה הקב”ה מסייעו. וזהו פירוש הפסוק “וירא ישראל” –
ואם תשאל מהיכן למדו – למסור נפשם. התירוץ ממה שראו את “היד הגדולה” – של בתיה
בת פרעה אשר עשה ה’ במצרים .
*סיפור *
מסופר על הגאון הקדוש ר’ שמלאקה מניקלשבורג זצ”ל שהיה רגיל ללמוד בהתמדה עד כלות הנפש, והיה מתמוטט בעל כרחו לשעה ומתעורר ושוב לומד וכך חוזר וחוזר.
רעיתו ותלמידיו שפחדו עליו מאוד קראו לחברו ר’ אלימלך 
מליזענסק שיושיעם. 
 כאשר ראה אותו עשה לו כבוד גדול וערכו שולחן יפה לר’ אלימלך והרב אכל עמו כי כן צריך
ודברו ד”ת. השעה היתה מאוחרת ונתנו מטה לר’ אלימלך ואמר אני לא ישן רק אם הרב ישן, ואז גם ר’ שמאלקה ישן 
וקם בבוקר עם מוחין חדשים והתפלל בחשק גדול והתעוררות 
 ואמר שירת הים בניגון ובחשק גדול ובקולות עד שכל 
הקהל חשב שהם
 עומדים על שפת הים ועוברים את הים והיו מרימים את בגדיהם שלא ירטבו .
*הלכה *
*התפילה בערב שבת*
*א.* ראוי לקבוע זמן תפלת מנחה בערב שבת כ-עשרים דקות קודם השקיעה, ומיד לאחר מנחה יאמרו קבלת שבת .
*ב.* מי שלא התפלל מנחה בערב שבת, ובא לבית הכנסת ושמע אמירת ”ברכו” מצבור במנין הסמוך המתפללים 
ערבית מבעוד יום, אין לו לענות עמהם ברכו.
 ולא יתפלל מנחה באותה בית הכנסת, אלא יתפלל במקום אחר.
*ג. * על פי דעת מרן השלחן ערוך אמירת ”מזמור שיר ליום השבת” היא כמו ”ברכו את ה’ המבורך” בזמנם, שנחשבת 
קבלת שבת, ואסורים בכל המלאכות.
 ולפי דעת האר”י ז”ל עיקר קבלת שבת הוא באומרו ”בואי כלה”, ואז נאסר 
בעשיית מלאכה.
*ד. * אומר ויכולו בתפלת לחש של ערבית, דאמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכולו, כאלו נעשה שותף להקב”ה 
במעשה בראשית (ילקו”י).
מוגש ע”י הרב יוסף שמואלי שליט”א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל ר’ בניהו שמואלי שליט”א על
פרשת השבוע
בברכת שבת שלום
מרדכי פרץ

⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡⚡

המעוניינים לקבל את הקבצים של פרשת השבוע במקום קישורים אפשר לשלוח בקשה במייל m6222560@gmail.com

לרשימת תפוצה ב-WhatsApp לשלוח את המילה “חסה” למספר: 052-3325778
או לחץ באייקון הבא 👇👇:

כתבות קשורות

Back to top button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות